הקיץ הנוכחי וגלי החום הקיצוניים שהגיעו איתו מהווים תזכורת מדאיגה להתחממות הגלובלית אשר נותנת את אותותיה בעולם. ובהתאם – גם לאחת מהבעיות המציקות של הקיץ הישראלי, והיא כמובן - ריח הזיעה.
עוד בנושא:
זו תופעה מציקה (ויש לומר גם בכנות, מסריחה) לכל הדעות, אבל עכשיו מתברר כי אולי היא לא לחלוטין שלילית. "הזעה היא למעשה המנגנון של הגוף לוויסות הטמפרטורה", מסביר ד"ר רון יניב, מומחה לרפואת עור ואסתטיקה, מנהל תחום רפואת עור בקופת חולים מאוחדת. "כשחם לנו אנחנו מזיעים, וכאשר המים מתנדפים מעל העור הם לוקחים את חום הגוף יחד איתם. כך למעשה הגוף דואג לקרר את עצמו".
נעים להכיר, בלוטות הזיעה האפוקריניות
לדברי ד"ר יניב, במרבית המצבים הזיעה שלנו חסרת ריח, ומורכבת בעיקרה ממים, מלחים ואלקטרוליטים שונים בריכוז דומה לדם אך מעט נמוך יותר, ומכאן גם טעמה המלוח. "בגוף יש שתי מערכות זיעה נפרדות, אשר כל אחת מהן נמצאת באחריות של מערכת עצבית אחרת. הבלוטות המוכרות יותר הן בלוטות הזיעה האקריניות, אותן בלוטות אשר מפרישות את הזיעה חסרת הריח. הן נמצאות בכל הגוף, ואם נרצה לדייק יותר – בעיקר בכפות הידיים, הרגליים והמצח, ומפרישות זיעה בזמן מאמץ גופני, חום גבוה או לחץ נפשי.
"המערכת השנייה זו מערכת בלוטות הזיעה האפוקריניות. בשונה מבלוטות הזיעה האקריניות, בלוטות אלה נמצאות רק במקומות מסוימים בגוף – בית השחי והאזורים האינטימיים, וגם באזור תעלת האוזן והעפעפיים בכמות קטנה יותר. ההבדל הוא שהזיעה שהן מפרישות אינה מורכבת אך ורק ממים ומלח, אלא מסוגים שונים של חלבונים, פחמימות ושומנים".
וזהו בעצם הגורם לריח המובחן של הזיעה?
"בהחלט. אצל בעלי חיים ידוע שיש שינוי בזיעה האפוקרינית בתקופת הייחום בנקבות, דבר המביא להפרשה של פרומונים שנועדים למשוך את הזכר. אצל בני אדם זה פחות גס, למרות שישנם גם מחקרים התומכים בתיאוריה זו. אך מה שחשוב לדעת זה שבזיעה האפוקרינית עצמה ישנם חומרים המשמשים להגנה על פני העור מפני חיידקים פולשים. כאשר הזיעה מתנדפת, אותם חומרים נשארים על העור ומסייעים להגנה עליו.
"מעבר לכך, על העור שלנו נמצאים מיליוני חיידקים, ולא כולם בהכרח רעים. אותם חיידקים ניזונים מכל מיני דברים על העור וביניהם גם מהזיעה שלנו. תוצרי הפירוק של אותם חיידקים הם אלה שגורמים למעשה לריח החריף".
אז למעשה מדובר בחיידק ידידותי?
"בדיוק. נושא המיקרוביום הוא נושא מאוד חם בתחום הרפואה. נמצא שמערכת החיידקים הנמצאת בגופנו יכולה להשפיע על מערכת החיסון, על המטבוליזם, על מצב הרוח ועל עוד מגוון דברים. תוצרי הפירוק של אותם חיידקים הנמצאים על העור וניזונים ממולקולות הזיעה שלנו, מסייעים במלחמה בנגיפים מסוכנים שהגרוע בהם הוא הסטרופטוקוקוס הזהוב, זן שפיתח עמידות לאנטיביוטיקה. הם למעשה יוצרים שכבת אנטיביוטיקה טבעית שנמצאת על העור שלנו".
אם כך, על אף אי הנוחות אין ממש צורך להילחם בתופעה, שהרי מדובר בסך הכל בדבר חיובי. אך אם בכל זאת אתם מוטרדים מהריח, תוכלו לטפל בבעיה, אך באופן זמני בלבד.
"הפתרון הפשוט הוא למגר את החיידקים שאחראים על הריח", אומר ד"ר יניב, "אין בעיה לנקות את החיידק, אך מכיוון ששום ניקוי לא מגיע אל עומק העור, החיידק יצא ושוב יעשה את שלו, וזה בסדר. יש סבונים אנטיבקטריאליים, תכשירים אנטיביוטיים מקומיים ותכשירים אנטי פרספרנטיים המפחיתים את הזיעה, אך חשוב לזכור שהכל זמני".
ד"ר רון יניבמעבר לכך, ד"ר יניב מבקש לציין בעיה נוספת ונפוצה אך לא מוכרת דיה שבה הוא נתקל במהלך עבודתו. "הרבה בחורים צעירים ונערים, גם בנות אבל פחות, באים בגלל הזעה וריח מאוד חריף בכפות הרגליים. אלה בעיקר ילדים שנועלים כל היום נעלי התעמלות ולא מורידים אותן, וחרדים שמסתובבים עם נעליים סגורות כל הקיץ.
"במצב כזה נוצרים בעור חרירים קטנים – תופעה הנקראת קרטוליזה. מדובר בחיידקים הניזונים מן העור. מרבית המטופלים חושבים שיש להם פטריה ברגל, אך חשוב לעשות את האבחנה כי מדובר למעשה בחיידק, ותכשיר אנטי פטרייתי לא יעבוד פה. מעבר לכך, יש לדאוג להחליף גרביים ולרענן את כפות הרגליים, לשטוף אותן עם מים וסבון ולהחליף בין זוגות הנעליים"
אוכלים ומזיעים
אך לא רק אוכלוסיית החיידקים המתגוררת על העור שלנו משפיעה על ריח הזיעה. גם לתזונה שלנו חלק לא פחות חשוב. על כך מעידה מיטל לוי, תזונאית קלינית בלאומית שירותי בריאות.
"למזונות שאנו אוכלים יש קשר ישיר לריח הזיעה ואף על כמות הזיעה שאנו מפרישים. כמובן שהכל תלוי בנטייה של כל אדם, הרי יש אנשים שמזיעים בקלות ואנשים שמזיעים פחות, אך כל אדם בפני עצמו יכול להזיע פחות או יותר כתגובה למזונות שונים.
"קודם כל שום ובצל. הריח שלהם בא לידי ביטוי באופן משמעותי בהזעה. בעצם כל תיבלון של טעמים חזקים וחריפים יכול להגביר את ריח הזיעה, תבלינים כמו כמון, קארי, כורכום, עמבה או חילבה. גם מזונות מעובדים, שאמנם רובנו לא שמים לב לכמה הם מתובלים, אך הם מאוד עשירים בכל מיני חומרי טעם וריח וחומרים משמרים, בעלי אותו אפקט".
תתפלאו, אך גם הבירה שאתם שותים בערב או בקבוק היין שאתם פותחים במרפסת יכולים לגרום לריח זיעה חריף. "המתנול שמופרש בזיעה לאחר שתיית אלכוהול מגביר אף הוא את ריח הזיעה", מוסיפה לוי, "גם מזונות עשירים בשומן, זאת בגלל שהגוף צריך להשקיע הרבה אנרגיה על מנת לפרק את השומן ובעצם מחמם את עצמו, דבר היכול ליצור ריח חזק בזיעה וגם הזעה יותר גדולה. מה עוד? מזונות כמו בשר, עוף, שמרים שהם מזונות עם חומציות גבוהה, וגם מזונות המכילים גופרית כמו ירקות מצליבים – כרוב, כרובית, ברוקולי".
בשנים האחרונות רבים מאמצים אל חייהם את טרנד התזונה הקטוגנית שבמסגרתו מתועדפת צריכת שומנים על פני פחמימות וצריכה בלעדית של חלבון מן החי. עם זאת, עם היתרונות הבריאותיים ישנם גם השלכות על ריח הזיעה.
מיטל לויהדר מדיה"התזונה הקטוגנית גורמת לצריכת שומן ובשר עליהם דיברנו כמגבירים את ריח הזיעה, אך מעבר לכך יש פה השפעה נוספת של חוסר בפחמימות, הגורם בעצם להפרשה של קיטונים. לקיטונים ריח מאוד חזק של אצטון, ממש כמו אלכוהול, והדבר גורם לריח מוגבר באותו מנגנון של הפרשת המתנול דרך בלוטות הזיעה בגוף", מרחיבה לוי.
מעבר לכך, ישנם גם מזונות שמגבירים את כמות הזיעה שאנו מפרישים ולא רק את הריח שלה. "מזונות עשירים בנתרן ומלח גורמים לצבירת נוזלים ואז להזעה מוגברת", מציינת לוי, "גם לקפאין אפקט דומה, ואולי אחד הדברים היותר מפתיעים הוא שגם עישון מגביר את כמות הזיעה, בגלל האפקט שיש לו על מערכת העצבים".
ומה יכול להפחית את כמות הזיעה? לפי לוי יש לחשוב על מזונות הפוכים מהמזונות שתוארו לעיל. "מזונות דלים בשומן ועשירים בסידן, פירות וירקות: בעצם כל התזונה הים-תיכונית שכולם כל הזמן מדברים עליה היא הפתרון הכי טוב.
"היא מאוד יעילה ועשירה בשומנים טובים כמו שמן זית למשל, דברים שעוזרים להפחית את כמות הזיעה. והכי חשוב, כמובן – מים. אנשים חושבים שאם הם ישתו יותר אז הם יזיעו יותר, אך כמובן שהדבר אינו נכון. הדבר גורם להזעה פחותה, וזאת בגלל הדילול של המינרלים והחומרים השונים במערכת העיכול".
